הזדמנות אחת ודי - מבחני השחיה האמריקאים לריו


כמה מילים בעקבות המבחנים האמריקאיים לאולימפיאדה. אפשר להגיד הרבה על השיטה אבל התוצאה הסופית שלה מוכיחה את עצמה. לכמה פיקים בשנה שחיין יכול הגיע? התחרות האמיתית במדינה כמו ארה"ב היא קודם כל להגיע לאולימפיאדה. לא משנה אם אתה שיאן עולם/ אלוף עולם וגם אם קבעת את השיא אתמול בבוקר. אם לא תיגע בקיר ראשון או שני היום, עכשיו, פשוט לא תהיה שם.

אף לא אחד מ 4 שחייני גב ששחו בלונדון יסעו לריו. מאט גרברס , הענק עם החיוך הנצחי (זהב ב 100 גב בלונדון) הגיע שלישי באחד המשחים הצמודים בתחרות. בראיון שהעניק מיד כשיצא מהמים כשכולו עדיין בסוג של שוק ועדיין רטוב ומתנשף הוא מצא את המקום לפרגן לשני המקומות הראשונים והוסיף שהפעם אין לו מקום במשלחת. אפשר לזעוף ואפשר להתלונן עד מחר אבל אי אפשר שלא להתפעל מהעובדה שפלמר בן ה 30 שבמבחנים לפני 4 שנים נגע בקיר שלישי הצליח הפעם לתפוס את הטיסה לריו.

לא היו הרבה משחים בהם השחיינים המובילים יכלו להרשות לעצמם "לשמור כח" לחצי הגמר ולגמר. ב 2008 מייקל פלפס בהחלט השתמש בטקטיקה הזו ועלה לגמרים גם מהמקומות השני והשלישי, אחרת ספק אם יכול היה להוציא מעצמו 100% בכל כך הרבה משחים אישיים. אבל זה יוצא דופן בהחלט והיום את הדומיננטיות הזו אפשר לראות אולי רק אצל שחיינית אחת, השחיינית הטובה בעולם. כשקייטי לדקי קופצת ל 400 מ' או ל 800 מ' חופשי היא לא חייבת לתת הכל במוקדמות וכנראה גם לא בגמר. מקרה נדיר. יש לה אפילו מרחב משחק כמו שהיה ב 400 מ' כדי לבחון כמה מהר היא יכולה לפתוח את 200 מ' הראשונים ואז קצת ליפול. אגב, פלפס כ"כ התרגש אחרי ה 200 פרפר שלא הצליח להירדם עד 5 בבוקר ואז התחיל לשלוח סמסים למאמן שלו שהודיע לו שיש לו משחה נוסף בבוקר ושילך כבר לישון. שום דבר אינו מובן מאליו גם לא כאשר אתה בדרך ל200 פרפר באולימפיאדה חמישית.

מרתק לראות שחיינים חדשים שנוסעים לאולימפיאדה אבל מרגש לא פחות לראות שחיין כמו נתן אדריאן (זהב בלונדון ב 100 חופשי) מגיע ופשוט עושה את העבודה. גם אנתוני ארווין שנגע רביעי בקיר, כבר בן 35, יסע לריו כחלק מרביעיית השליחים 4*100 חופשי שניהם ישחו בריו גם 50 חופשי. לארוין מדליית זהב ב 50 חופשי מאולימפיאדת סידני (מכר ואתה באי ביי ותרם את הסכום). ל 100 חופשי מצטרף דרסל הצעיר שכיכב השנה במרחקים הקצרים והתרגש עד דמעות כשראה את לוח התוצאות. תהיה להם תחרות קשה ביותר מול האוסטרלים מקאווי וקאחמרס הצעיר ומול הצפרתים.

ואם כבר מתרגשים משחיינים ותיקים, אז יש לנו את הצמד פלפס ולוכטה שנתנו את אחת ההצגות הטובות בעיר ב 200 מ.א כששלטו באופן מוחלט במשחה. (זמנים השני והשלישי בעולם השנה). ואי אפשר ללא מיסי פרנקלין שנוסעת לשחות 200 חופשי ו 200 גב בריו. גם כשהיא לא אותה מיסי מלפני 4 שנים, אסור לשכוח שהיא עדיין אלופה אולימפית ושיאנית עולם ודמות שתמיד משדרת את חצי הכוס המלאה.

אז כמה זמן דרוש בין פיק לפיק? רק נזכיר שקייט קמבל שברה שיא עולם ב 100 חופשי אתמול, חודש וקצת בלבד לפני אירוע השיא. תצליח או לא תצליח לחזור על זה? היא עוד לפני החידוד הסופי.

וכאן? כאן היו כמה שבועות מתוחים עם תחרויות מלונדון, רומא ועד סקוטלנד. שלישיית שחייני 100 גב המופלאה ואיכותית נתנה 110% והייתה כל כך קרובה. כמה חבל שאין 50 גב באולימפיאדה.

ועכשיו יש לנו טור דה פראנס.

מי אני
Follow Me
  • Facebook Clean
  • Twitter Clean
פוסטים אחרונים

המומלצים שלי

תגיות